מאמר דעה

השנה החולפת הייתה שנה מטלטלת ומלאה באתגרים. עם זאת, גם בתקופה זו המשיך משרד הבינוי והשיכון לפעול ולקדם את תוכניותיו. התמשכות המלחמה עמדה בפתחנו כאתגר משמעותי שדרש מאתנו להפעיל כל כלי מדיניותי וביצועי העומד לרשותנו, תוך מתן מענה מהיר ויעיל לצרכי הדיור הדחופים של כלל אזרחי ישראל ובפרט של אלו אשר ביתם נפגע בעקבות המלחמה.

על רקע המציאות הביטחונית המורכבת, שהתעצמה עם המערכה מול איראן, ההתחדשות העירונית הפכה לצורך דחוף מתמיד. הדרישה למיגון ולהגנה איכותית בכל יישוב ובכל שכונה המחישה את תפקידה המרכזי של ההתחדשות העירונית בחיזוק החוסן האזרחי והמרחב הבנוי בישראל – הן בהווה והן במבט צופה פני עתיד. משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הובילו בשנה האחרונה מהלכים מואצים בתחום זה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות, היזמים והתושבים, במטרה לקדם דיור מוגן, מודרני ונגיש.

המודל החדש שאנו מיישמים באזורי הפגיעה הוא לא רק מענה חירום – אלא תשתית לעתיד.

המהלך ישמש בסיס להתמודדות גם עם תרחישים עתידיים כמו רעידות אדמה או אזורי אסון אחרים.

זוהי הזדמנות לפתח מודל להתחדשות עירונית, שיהווה בסיס להליכי חקיקה שיחזקו את התחום בהמשך.

כמו כן, הצבנו לעצמנו יעד מרכזי: לקדם באופן מואץ תוכניות רבות להתחדשות עירונית באזורי הביקוש – תוכניות שאושרו בעבר אך טרם מומשו.

המטרה היא להוציא אותן מהכוח אל הפועל במהירות, לטובת חיזוק המרחב העירוני ויצירת פתרונות דיור אפקטיביים.

כ־30% מהתחלות הבנייה בישראל בשנת 2024 היו במסגרת התחדשות עירונית, ובנוסף כ־28% מיחידות הדיור שאושרו למתן תוקף במוסדות התכנון היו חלק מתוכניות של התחדשות עירונית. נתון זה מעיד על עומק השינוי שאנו מבקשים להוביל, במטרה להפוך את ההתחדשות העירונית במרחב הבנוי למנוע מרכזי לצמיחה, חוסן וביטחון.

אין ספק כי האירועים האחרונים חיזקו את הצורך במתן פתרונות מהירים ויעילים לקידום מהלכים של התחדשות עירונית. את עיקר הטיפול בנזקים הכבדים שגרמו פגיעות הטילים באזורים אורבניים שלמים אנו ממקדים היום ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שתוביל צוות בינמשרדי מיוחד שימנה נציגים מכל אגפי השלטון הרלוונטיים. הצוות יאתר ויגדיר את המתחמים שנפגעו ויפעל ביעילות ובמהירות להריסה ובנייה מחדש של המתחמים שנפגעו בדרך של התחדשות עירונית. פעלנו בשבועות האחרונים לגשר על פערים וחסמים רבים שיאפשרו לבצע את חידושם המלא של מתחמים אלה במהירות – על מנת להשיב את אלפי התושבים שפונו מבתיהם לדירות חדשות, ממוגנות ובסביבה מוכרת.

מאז פרוץ המלחמה הפעלנו מנגנוני סיוע יוצאי דופן למפונים ולמתפנים: ביטול שכר דירה לדיירי הדיור הציבורי שפונו מביתם, הקלות בתשלומים, ומתן זכויות מיוחדות למשפחות שבקרבן יש חטופים ונעדרים. אלפי משפחות קיבלו מענה מיידי וייעודי בכל תחומי הדיור – מתוך הבנה כי חובתנו היא לעמוד לצד אזרחי המדינה.

בנוסף, לאחר מתקפת הטילים מאיראן, הקמנו את פרויקט “משפצים באחדות” יחד עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ והתאחדות קבלני השיפוצים, במסגרתו מתבצע שיפוץ מתחמים, דירות ומבנים שניזוקו מירי טילים.

המשרד המשיך בקידום הסכמי גג, בתכנית דירה בהנחה, בפיתוח הצפון והדרום, בהשקעה בקידום שיטות בנייה חדשות, בהקלה ברגולציה בענף הבנייה ובהסרת חסמים בירוקרטיים – במקביל למתן הגנה לבעלי הדירות באמצעות פיקוח, בקרה ואכיפה שמטרתם להביא ביטחון הן לרוכש והן ליזם.

משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ימשיכו לעמוד במרכז המאמץ הלאומי להבטחת עתיד דיורי יציב ובטוח לכלל אזרחי ישראל – תוך מתן דגש על פיתוח תשתיות, קידום תכניות מבניות, ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ועם כלל הגורמים הקשורים לנושא הדיור והבנייה בישראל.

 

יהודה מורגנשטרן,

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

מאמר דעה

עשור למדד ההתחדשות העירונית – סיבה לגאווה, אך גם לבחינה מחודשת

פסגת ההתחדשות העירונית 2025 מציינת עשור להשקת מדד ההתחדשות העירונית – פרויקט משותף של מרכז הנדל"ן וחברת מדלן, שנולד מתוך הבנה עמוקה שהתחום הזה, אולי יותר מכל תחום אחר בענף הנדל"ן, זקוק לכלי מדידה שקוף ומובן, שיספק לציבור אפשרות להבחין בין מדרגים שונים של ניסיון, אמינות ואיתנות. או במילים פשוטות – את היכולת להבדיל בין מי שעושה ומי שרק אומר שהוא עושה.

הרעיון מאחורי המדד היה פשוט אך חיוני: לספק תשתית מקצועית, סדורה ורצינית שתאפשר לבעלי דירות, לרשויות, למשקיעים, ולאנשי מקצוע – לזהות מיהם הגורמים הפועלים בצורה איכותית, עקבית ובטוחה לאורך זמן. לא עוד עולם שבו כל יזם, גם אם מעולם לא קידם פרויקט – יכול להחתים בניין שלם על בסיס מצגת.

שוק ההתחדשות העירונית הוא שוק עם חסמי כניסה נמוכים – מצב שעל פניו מייצר תחרות, אך בפועל עלול לסכן את הנכס היקר ביותר של כל דייר – הבית שלו. המדד ביקש לשנות את כללי המשחק, לנקות את רעשי הרקע השיווקיים, ולתת כבוד לביצועים בפועל, באופן אשר מתעדכן תדיר מדי שנה, ואשר נותן לכלל השחקנים ולציבור העלי הדירות את היכולת להישאר עם אצבע על הדופק באשר לתמונת המצב הנוכחית בענף.

כך, יכולנו לראות לאורך השנים חברות קטנות ואיכותיות מממשות את הפוטנציאל שהיה גלום בהן ומטפסות מדי שנה במעלה הדירוג, ותופסות את המקום הראוי להן. השחקנים שמובילים את המדד הם כאלה שפועלים בשקיפות, מגייסים מימון איכותי, מקדמים תוכניות בקצב ראוי, ויודעים לייצר ודאות מול בעלי הדירות. מן הסתם היו גם מי שעשו את הדרך ההפוכה. אך המסר בכל המקרים הוא אחד: מי שמקצועי, מי שיציב, מי שעקבי, זוכה להכרה.

ברצוני לנצל רגע חגיגי זה על מנת לברך מקרב לב את מובילי מדד ההתחדשות העירונית של 2025, ואת אלה ששמו לעצמם למטרה להוביל את מדדי השנים הבאות, ובעזרת הכלים שאנו במרכז הנדל"ן מספקים – של למידה, התמקצעות והעמקת הקשרים והחיבורים בין העוסקים בענף – אין לי ספק כי יצליחו.

אך הבה ונודה על האמת. למרות הכוחות החיוביים הרבים הפועלים בענף ההתחדשות העירונית, מצבו של התחום רחוק מלהיות משביע רצון. עם כל שנה שחולפת, ומדד חדש שמתפרסם, הולך ונחשף גם הפער בין הפוטנציאל האדיר הטמון בתחום, ובין מימושו.

למרבה האכזבה, שנה אחר שנה אנו נוכחים לדעת כי שלל המסלולים, ההחלטות והצעות החוק שמייצרת הממשלה על מנת לקדם ולדחוף את תחום ההתחדשות קדימה, פועלים כמעט אך ורק באזורי הביקוש. אותם הכלים, שנבנו דווקא כדי לאפשר שדרוג תשתיות, שיפור איכות החיים, וחיזוק חברתי־כלכלי באזורים מוחלשים – כמעט ואינם מגיעים לפריפריה, ואל היישובים העירוניים המצויים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לרעידת אדמה קטלנית – על קו השבר הסורי-אפריקני

במילים פשוטות: הכלים קיימים, אך לא מגיעים למי שזקוקים להם באמת. גם בשנת העשור למדד ההתחדשות, מציאות מתסכלת זו לא השתנתה.

הפריפריה נותרה מאחור לא בגלל חוסר בצורך, אלא בגלל חוסר באטרקטיביות ליזמים: ערכי הקרקע נמוכים, רמות הסיכון גבוהות, ולעיתים שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות מורכב. ובכל זאת – אם נרצה שההתחדשות העירונית תהיה יותר ממס שפתיים – כאן נמדד הרצון האמיתי של המדינה. עשור למדד אינו רק נקודת ציון עבורנו, אלא גם עבור השוק כולו: מראה המשקפת מיהם השחקנים שבאמת פועלים, אך גם עדות לכך שהתחום עוד לא מימש את ייעודו.

זוהי קריאה מחודשת – לממשלה, למחוקקים, לרשויות המקומיות, ולשחקני השוק הפרטי – לקחת אחריות, להסיר חסמים, ולהעביר את מרכז הכובד מאזורי הביקוש – לפריפריה.

לא אוכל לסיים ברכה זו מבלי להתייחס למציאות הקשה שבה אנו מציינים עשור למדד. בשעת כתיבת שורות אלה חמישים מאחינו עדיין נמקים במנהרות החמאס, טובי בנינו עודם מחרפים את נפשם בלחימה הקשה ברצועת עזה, ולאבלנו חלקם גם משלמים בחייהם. אבקש מכאן לחזק את לוחמינו הגיבורים, להשתתף בצער משפחות הנופלים, לאחל החלמה ורפואה שלמה לפצועים ולקרוא לשובם במהרה של החטופים – מי אל חיק משפחתו וחבריו ומי לקבר ישראל.

לרגל שנת העשור למדד ההתחדשות העירונית, אני מאחל לכולנו עוד עשורים רבים של בנייה והתחדשות – בכל המובנים.

מאמר דעה

בשעת לילה מאוחרת, כשטילים שוב משבשים את השגרה, לא צריך יותר מדי כדי להבין מה באמת חשוב. זה קורה כשלוקחים את הילדים למקלט, או כשבוהים בדלת דירה ישנה בלי ממ"ד וחושבים: "האם זה המקום שבו אנחנו אמורים להרגיש בטוחים?"

לפני 20 שנה, ב-2005, כשמדינת ישראל השיקה את תמ"א 38, המטרה הראשית היתה ברורה: לחזק מבנים ישנים לקראת רעידת אדמה. זו היתה תוכנית פשוטה, טכנית כמעט, שהתמקדה בבטיחות הנדסית. לאט ובהתמדה, תמ"א 38 הפכה מסעיף נידח במדיניות התכנון הלאומית לשם שגור בכל בית בישראל: היא הפכה בהדרגה למנוע משמעותי של שדרוג עירוני, לכלי עיקרי להחייאת שכונות ותיקות, ולדרך המרכזית לשדרוג רמת החיים של עשרות אלפי משפחות. היא הוסיפה להם מעלית, חניה ותשתיות מחודשות, והחשוב מכל: ממ"ד או ממ"ק זמין. 

מאוקטובר 2023, ובשנה האחרונה ביתר שאת, הבנו כולנו שהשאלה "עד כמה הבית שלך מוגן?" כבר אינה תיאורטית כלל. ההתקפות הקשות מעזה, לבנון, תימן ואיראן חשפו את מה שידענו אך העדפנו להדחיק: המרחב האורבני הוותיק בישראל פשוט לא מוכן לתרחישים שלמרבה הצער הפכו יומיומיים. מאות אלפי דירות ישנות אינן מספקות לדייריהן מיגון, כמעט או בכלל. 

אלא שדווקא מתוך הטלטלה הזו הולך ומתגבש קונצנזוס נדיר: התחדשות עירונית, שפעם נתפסה אולי כ"נישה נדל"נית", היא כעת יעד לאומי. התחדשות עירונית כבר אינה מותרות, ולא פתרון נקודתי, אלא הדרך המרכזית והישימה ביותר להעניק ביטחון, תשתיות ותקווה לתושבי ישראל.

ב-20 השנים שחלפו מאז השקת תמ"א 38, התוכנית עברה דרך ארוכה: כ-3,700 בניינים ב-44 ערים שונות בארץ התחדשו באמצעות פרויקטים של תמ"א 38, כ-34 אלף דירות ישנות התחדשו והתמגנו ולהן נוספו כ-41 אלף דירות חדשות (וממוגנות). הציבור התרגל, היזמים למדו, אנשי המקצוע הפכו מדויקים יותר – ועדיין, זמני ההוצאה לפועל של התוכנית אינם סבירים: בשנת 2025 עדיין לוקח  3 שנים ו-10 חודשים מהגשת בקשה ועד לקבלת היתר בניה בפרויקט תמ"א 38 (לשם השוואה, בתוכניות פינוי-בינוי, שהן מורכבות בהרבה, הזמן הזה עומד על 5 שנים ו-10 חודשים – וזה במקרה הטוב, שבו התוכנית שאושרה בכלל יוצאת לביצוע).  

אחת הסיבות העיקריות לכך היא חוסר הוודאות שתמ״א 38 מייצרת מעצם היותה תוכנית ארצית כוללנית, שלא פעם זכויות הבניה בה אינן תואמות את המציאות בשטח. לכן, עוד ועוד רשויות מקומיות הבינו שעליהן לייצר תוכניות התחדשות עירוניות מקומיות ומפורטות, שמתאימות לצרכיהן המיוחדים. 

ההבדל כבר ניכר: ערים שפועלות מתוך מדיניות מקומית סדורה, בהובלת ראשי עיר שמבינים את חשיבות ההתחדשות, מצליחות לייצר ודאות גבוהה בהרבה ליזמים, ואיתה גם קצב גבוה יותר של אישורים וביצוע: ב-2018, למשל, עיריית תל אביב אישרה תוכנית התחדשות לרובעים 3 ו-4, וקצב הבקשות וההיתרים בהם הואץ. דוגמה עדכנית יותר לכך היא חולון, שתוכנית ח-619 בשטחה, שאושרה בסיום 2022, הביאה לעלייה של כ-300% במספר הבקשות להיתר בין 2023 ל-2024, ושל כ-700% בתוספת הדירות בפרויקטים של התחדשות. כל אלה הם תוצאה של מדיניות ברורה, שמתאימה לצרכים בשטח.

תוכניות ההתחדשות העירוניות שיפרו גם את היכולת לקחת בחשבון גורמים בסביבת הפרויקט, כמו מבני ציבור, שטחי מסחר ושטחים ירוקים, שעד היום לא קיבלו ביטוי בפרויקטים שיצאו לפועל מכוח תמ"א 38 (התוכנית התייחסה אך ורק לבניין בודד, ולא לסביבתו). התוכניות העירוניות שמחליפות את תמ"א 38 מתחשבות גם בהיבטים של תכנון עירוני, מה שמטשטש את ההבדל בינן ובין תוכניות פינוי בינוי – שהן מסורבלות בהרבה. 

השלב הבא בהאצת ההתחדשות העירונית בישראל חייב להיות טיפול יסודי בכל המכשולים הביורוקרטיים. לא מדובר כאן באיום חיצוני, אלא בחסם פנימי לגמרי. בשוק שכבר מבין את החשיבות, ויש לו את כל הכלים והניסיון לביצוע, המדינה והרשויות המקומיות צריכות כעת לספק את התשתית המוסדית: להוסיף כוח אדם, לייעל נהלים, להכניס טכנולוגיה, ובעיקר – להפסיק לפחד ממהירות. ככל שפרויקטים יעוכבו, כך הדיירים יידחקו לכיוון הפתרון של הוספת ממ"ד בעצמם, מה שיעכב ויפגע בתהליך ההתחדשות העירוני, ואם להיות כנים – גם ייכער את הסביבה. 

אנחנו בעיצומה של תקופה שבה התחדשות עירונית היא צורך מיידי. תושבים לא שואלים רק איפה יגורו, אלא איך. הורים וילדים רוצים לדעת שבני המשפחה שלהם מוגנים, שכונות רוצות לצמוח בלי להתפרק, ערים רוצות לגדול מבלי לקרוס תחת העומס. 

במצב כזה, בחירה באנשי המקצוע הנכונים היא לא החלטה פיננסית בלבד, אלא החלטה משנת חיים. זו בדיוק מטרתו של "מדד ההתחדשות העירונית" של מדלן ומרכז הנדל"ן, שמפורסם השנה בפעם העשירית. המדד מבוסס על נתוני אמת, אסמכתאות רשמיות מכל אחת מהחברות המדורגות
ובדיקות קפדניות. הוא נועד לסייע לדיירים לבחור נכון, ולהפקיד את הנכס היקר ביותר שברשותם בידיים הנכונות. הוא נולד מתוך מחויבות אמיתית להפוך את שוק הנדל"ן בישראל לשקוף, מקצועי והוגן יותר, ועבור רבים, הוא הפך לאבן דרך בתהליך קבלת ההחלטות. אנחנו מתבססים על הצלחות מוכחות – לא הבטחות אלא ביצועים. השוק בשל. הציבור מוכן. האתגרים ברורים. עכשיו הזמן להפסיק לדחות, ולהתחיל לבנות. הפעם, בניגוד לעבר, אנחנו כבר יודעים איך עושים את זה נכון.

 

טל קופל,
מנכ"ל מדלן

מאמר דעה

מעבר לדירות – ההתחדשות העירונית ככלי לעיצוב פני המדינה

ההתחדשות העירונית נמצאת בשנים האחרונות בלב העשייה התכנונית במדינת ישראל. לא עוד תוספת נקודתית של דירות או פתרון מקומי למבנה ישן, אלא תהליך אסטרטגי, רחב היקף, שמסתכל קדימה – אל פני המדינה כפי שנרצה לראות אותה בעשורים הקרובים.

בציבור הרחב מקובל לראות בהתחדשות העירונית מנוף לשדרוג ערך הנכסים, לשיפור איכות החיים של הדיירים, ולהוספת יחידות דיור בלב אזורי ביקוש. כל אלה נכונים, אך ההתחדשות העירונית היא הרבה מעבר לכך. היא הזדמנות של פעם בדור לעצב מחדש את המרחב הבנוי בישראל – מתוך הבנה שמה שעבד בשנות החמישים כבר אינו מתאים למציאות של המאה ה-21.

אנו חיים במדינה צפופה, שנמצאת בעיצומו של גידול אוכלוסייה מהיר. רוב השטחים הפתוחים כבר מוגנים בתכניות מתאר, ומרחב הפעולה שלנו מצטמצם. לכן, הפניית המבט פנימה – אל תוך הערים הוותיקות – אינה רק ברירה אלא הכרח.

במקום לראות במבנים הישנים נטל, אנו בוחרים לראות בהם הזדמנות. הזדמנות לחבר בין תכנון חדש למרקם קיים, בין צרכים עכשוויים לחזון עתידי: מבני ציבור איכותיים, מערכות תחבורה מתקדמות, שטחים פתוחים, ריאות ירוקות, פתרונות מיגון – כל אלה יכולים וצריכים להיכנס לתוך תוכניות ההתחדשות.

בשנת 2024 אושרו 104,335 יחידות דיור בהתחדשות.  

ביוזמת מינהל התכנון מקודמות כיום כ-35,000 יחידות דיור בתכניות מפורטות, ועוד 5 תוכניות אב באזורים שונים ברחבי הארץ.

המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 המחישה לכולנו עד כמה תכנון איכותי חייב לקחת בחשבון גם את צורכי הביטחון והמיגון של תושבי ישראל. ההתחדשות העירונית היא הזדמנות לשלב מרחבים מוגנים תקניים, לשפר נגישות למרחבים ציבוריים בטוחים, ולעדכן את התשתיות כך שיתאימו גם למצבי חירום.

מינהל התכנון רואה בהתחדשות העירונית לא רק משימה מקצועית, אלא אחריות לאומית. האחריות לדאוג שהמרחב שבו חיים מיליוני אזרחים יהיה מותאם לצרכים, לערכים ולעתיד שאנחנו שואפים לבנות כאן.

כשאנחנו מדברים על התחדשות עירונית – אנחנו מדברים על הרבה יותר מבניינים. אנחנו מדברים על חיים. על ביטחון. על קהילה. ועל היכולת לבנות, פשוטו כמשמעו, את העתיד שלנו.

 

רפי אלמליח,
מנכ"ל מינהל התכנון

מאמר דעה

השנה החולפת סימנה זינוק נוסף בהתפתחותו של תחום ההתחדשות העירונית, אשר נהיה לכלי מרכזי בפיתוח הארץ תוך כדי יצירת מציאות חדשה בערי ישראל.

בשנה זו, חרף אתגריה, הוצגו נתוני שיא בפעילות ההתחדשות העירונית בערי ישראל, וזו הגיעה להיקפים גבוהים יותר מבכל תקופה בעבר. ברמה הלאומית, חל מעבר משוק דיור שעיקרו הקמת שכונות חדשות, לשוק המבוסס על בנייה במסגרת המרקם הוותיק של הערים, בדרך של התחדשות עירונית. כן בלט המעבר של פעילות ההתחדשות העירונית משלב התכנון לשלב המימוש, כאשר לראשונה גם נתוני התחלות הבנייה מעידים על מיזמי התחדשות עירונית רבים שמבשילים ומגיעים לשלב הבנייה בפועל.

האתגר הגדול העומד לפתחה של המדינה בשנה הקרובה הוא שיקום האזורים שנפגעו במלחמה ויצירת מרכזים עירוניים חדשים אטרקטיביים ותוססים, שיזמינו את האוכלוסייה שפונתה לחדש בהם את מרקם החיים. משימה זו זוכה לעדיפות עליונה בתוכניות העבודה של ממשלת ישראל לשנת 2025, בתקווה להביא למציאות חדשה בערים אלה.

בנימה אישית אציין כי סיימתי השנה את תפקידי כמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, וזאת לאחר שזכיתי לעמוד בראש הרשות 4 שנים נפלאות ומרתקות ולהוביל את מה שהוא בעיניי אחת המשימות הלאומיות החשובות ביותר לעת הזאת – חידוש ערי ישראל. אני סמוך ובטוח כי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תמשיך ותוביל בהצלחה את חזון ההתחדשות העירונית בישראל, אף ביתר שאת, גם בשנים שלפנינו. בהזדמנות זו, אבקש להודות למרכז הנדל"ן על שותפות דרך, ארוכת שנים, ולאחל המשך הצלחה בפעולתם לקידום השיח המקצועי בתחום חשוב זה, לטובת פיתוחה של ישראל ועתידה. 

 

אלעזר במברגר,
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

מעוניינים לבצע התחדשות עירונית בבניין שלכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

נא למלא שם מלא
נא למלא טלפון תקין
נא למלא אימייל תקין
נא למלא הודעה